שלושים ושלושה שירי זעם אישיים מאוד היונקים מן המציאות החברתית-תרבותית-פוליטית הישראלית-פלסטינית-מזרח תיכונית, נעים לסירוגין בין תזזית ראפֶּרית לניגון מזרחי ענוג ומעודן.
 
קולות חזקים של יאוש ותקווה הבוקעים מנפשו המסויטת, אך המתפעמת לא פחות של משורר אמת, המנסה להגן על זהותו וזיהויו כאנושי. השירים נלחמים בעד עולם אחר, אך מעיזים גם לבקר בתהומות הלא מודע החברתי הקולקטיבי ולחזור מהמסע עם פנינים ואבני חן.
 
למה אני לא כותב שירי אהבה ישראלים הוא ספר השירים השלישי של מתי שמואלוף, משורר יליד שנת 1972, חבר בתנועת "גרילה תרבות" המאחדת בין יצירה תרבותית לבין מאבקים חברתיים.
 
מתוך הספר
 
בכפר שלם הרוס ובגירוש יפו
אַתְּ שׁוֹמַעַת אִמִּי
חֻלְדָּה לְבָנָה שְׂבֵעָה
שִׁכְנְעָה אֶת הַמְּפַקֵּחַ
לֶאֱכֹל בְּיַחַד עִם הַקַּבְּלָן
לְהַאֲכִיל אֶת הַפּוֹלִיטִיקַאי
לִשְׁכַּב עִם הַשּׁוֹפֵט
וּלְשַׁטֵּחַ אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל הָאֲנָשִׁים.
חֻלְדָּה גְּדוֹלָה, אִמָּא, אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ נוֹגֶסֶת בַּהֲרִיסוֹת
בְּתֵאָבוֹן, וְהַפְרָשׁוֹתֶיהָ הֵן הַתַּרְבּוּת אֲשֶׁר
אוֹכֶלֶת וְלֹא שְׂבֵעָה לְעוֹלָם. 
וְלָמָּה אֲנִי מְסַפֵּר לָךְ אֶת כָּל זֶה, יַא אִמָּא, 
אוּלַי כִּי אֲנִי מַרְגִּישׁ  שֶׁזֶּה לֹא יָכֹל כָּכָה לְהַמְשִׁיךְ
צָרִיךְ לַעֲמֹד בְּיַחַד 
מוּל הַחֻלְדָּה וְלִצְעֹק אֶת כְּאֵב הַנְּגִיסוֹת.
אַתְּ צוֹדֶקֶת אִמָּא
אֲנַחְנוּ לֹא חֻלְדּוֹת
אֲבָל הַסִּימָנִים עַל הַגּוּף
הַהֲרִיסוֹת בָּעֵינַיִם 
כְּבָר עָבְרוּ לְבִתִּי
אֲשֶׁר שׁוֹאֶלֶת אֵיךְ לֹא
עָשִׂינוּ כְּלוּם.