האוטוביוגרפיה של בנג'מין פרנקלין (1790-1706) היא יצירת מופת ספרותית והיסטורית התופסת מקום של כבוד בחייה של האומה האמריקנית. פרנקלין פותח צוהר להבנה מעמיקה יותר של אמריקה ושל הפוטנציאל הגלום בה ומאפשר לנו להכיר מקרוב את הערכים ואת התרבות שבעזרתם נעשו המושבות לשעבר של האימפריה הבריטית לאומה החזקה, העשירה והמשפיעה מכולן.
 
בד בבד האוטוביוגרפיה פורשת את סיפור חייו המרתק של המדינאי, הממציא והוגה הדעות המבריק, אחד האבות המייסדים המובילים, הנחשבים והמפורסמים ביותר של ארצות הברית - ואת הדינמיות של ההתיישבות באמריקה הצפונית שהובילה ליצירתה של ארצות הברית ולעלייתה של הדמוקרטיה האמריקנית.
 
ככה זה נפתח
 
בן יקר,
 
תמיד נהניתי ללקט כל אנקדוטה קטנה על אודות אבותיי. אולי אתה זוכר את חקירותיי בקֶרב שארית קרוביי כשהיית עמי באנגליה, ואת הנסיעה המיוחדת שעשיתי לשם כך. מאחר שאני משער שתשמח גם אתה לדעת את קורות חיי, שלחלק ניכר מהם טרם התוודעת, ומאחר שמצפה לי עכשיו הנאתו של שבוע של פנאי בלי הפרעות במקום התבודדותי בכפר, אני מתיישב לכתוב אותם למענך. לזה נוספים עוד כמה מניעים. מהעוני ומהאלמוניות שבהם נולדתי ובהם חונכתי, עליתי לחיי שפע ולמידה של מוניטין בעולם, וחיי עד כה בורכו במידה נאותה של אושר; אולי ירצו הדורות הבאים לשמוע על האמצעים שנקטתי – ובברכת האל הצליחו כל כך – משום שיועילו להם במקרים דומים בחייהם.
 
לעתים, כשהרהרתי באושר שידעתי, עלה בדעתי שאילו הציעו לי, לא הייתי מתנגד לחזור על חיי מתחילתם. אלא שהפעם הייתי מבקש כמה מן היתרונות שניתנים לסופרים לפני הדפסת מהדורה שנייה – לתקן כמה טעויות שחלו במהדורה הראשונה. כך הייתי עושה אילו יכולתי, ונוסף על תיקון המשגים הייתי משנה כמה מקרים ואירועים רעים ועושה אותם טובים יותר. אבל גם אילו היו מסרבים, הייתי מקבל את ההצעה. אך כיוון שחזרה כזו אינה צפויה, מה שנראה לי דומה ביותר לחזרה על החיים הוא זכירתם, והפיכת הזיכרונות לבני קיימא ככל האפשר על ידי העלאתם על הכתב.