יצירת מופת סימבוליסטית מן המאה ה-19. האבל הטבוע בעיר הסגרירית והמלנכולית ברוז' משקף את היעדרה של הרעיה ואת אי ההשלמה של הגבר האלמן עם מות אהובתו. העיר ברומן זה מעצבת את הגיבור האנושי, שולטת בו ומכוונת אותו. ברוז' של רודנבך היא תבנית נוף רבת עוצמה, שניחנה כביכול ברצון משלה, והיא מניעה את העלילה אל סוף בלתי נמנע.
 
ז'ורז' רודנבך (1898-1855) הוא סופר בלגי שחי ויצר בפריס ונחשב לאחד היוצרים החשובים ביותר בזרם הסימבוליסטי.
 
ככה זה נפתח
 
הערב היורד האפיל את מסדרונות הבית הגדול והדומם, כיסה את השמשות במסכי מלמלה. הוּג וִיאַן התכונן לצאת, כשם שנהג לעשות מדי יום בשעות בין הערביים. מכיוון שהיה בודד ובטל ממעש, בילה את כל שעות היום בחדרו, חדר רחב ידיים בקומה הראשונה, שחלונותיו נשקפו אל רציף רוֹזֶר. ביתו השיק לרציף והשתקף במים. 
 
הוא קרא מעט: כתבי עת, ספרים ישנים; עישן הרבה; חלם בהקיץ ליד החלון הפתוח, במזג האוויר הסגרירי, אבוד בזיכרונותיו. 
 
כך חי זה חמש שנים, מאז שהשתקע בברוּז' לאחר מות אשתו. חמש שנים! והוא שינן בלבו: "'אלמן! להיות אלמן! אני האלמן!" מילה קצרה שאין לה מזור! מילה בעלת הברה אחת, ללא הד. מילה אי-זוגית, המציינת אל-נכון את האדם המיותם.