תקציר הספר
 
לא מעט ביוגרפיות חשובות מרחיבות דעת ומשכילות נכתבו על אודות איש הרוח והפילוסוף מרטין בובר – הוגה עז רושם, שהדי הגותו, אמרותיו וכתביו אוחזים בנו גם היום למעלה מחצי מאה לאחר מותו. יחד עם זאת, כל הביוגרפיות יחדיו, חשובות ומעמיקות כפי שהן, אינן משתוות בעוצמתן הספרותית לספרון זה, שניתן לראות בו מעין אוטוביוגרפיה מזוקקת הכתובה בצורה של פרגמנטים קצרים.
 
[ד"ר ימימה חדד].
 
מתוך הספר
 
"כשהייתי בן אחת־עשרה וביליתי את הקיץ באחוזת סבי, הייתי נוהג להתגנב ולהיכנס, כל שעה שלא ראני איש בכך, לתוך אוּרוות הסוסים וללטף את צווארו של הסוס החביב עלי, לבנבן רחב־גרם ומנוּמר. לא היה בדבר זה בשבילי משום הנאת־אגב, אלא מאורע גדול, אמנם מאורע נעים אבל גם מרטיט עד מעמקי הנפש. אם ניתן לדרוש עכשיו במאורע זה מתוך הזכר הרענן מאוד של ידי, עלי לומר: מה שנתארע עלי עם הסוס היה האחר, היתה האחרוּת המוּפלית הכבירה של האחר, שלא היתה נכרית וזרה לי כגון זו של השור והתיש, אלא אדרבה נתנה לי להתקרב אליה, לנגוע בה. כשהייתי מחליק על הרעמה העצומה, שהיתה עתים מסורקת וחלקה להפליא ועתים פראית להפליא, ומרגיש הייתי את החי בידי, דומה היה כאילו נוגע היה לעוֹר ידי יסוד־החיוּניוּת עצמוֹ, משהו שאינו אני, שאינו אני כלל, שאינו ידוע ומוּכר לאני, האחר ממש שבממש, לא רק אחר סתם, ואף־על־פי־כן נתן לי להתקרב אליו, פתח לי את לבו, העמיד את עצמו כולו בחינת אתה לאתה. הלבן הרים בקלות יתירה את ראשו הכבד, אפילו כשלא התחלתי לשפוך לו את שיבולת־השועל לתוך האבוּס, כשאוזניו נתרגשו עוד במיוחד, ואחר־כך צהל בחשאים מעשה קושר הנותן סימן המיועד לאיש־סודו בלבד, סימן שאינו ידוע אלא לממתיקי־סוד בלבד, והייתי בן־חבורה. אולם פעם אחת – ואיני יודע מה רוּח עלתה בילד, ומכל־מקום היה הדבר מעשה ילדות – נצנץ בלבי עם ליטוף שליטפתי אותו כמה משעשע אותי הדבר, ופתאום חשתי בידי שלי. המשׂחק נמשך כמקודם, אבל משהו נשתנה, שוב לא היה אותו דבר. וכשלמחרת היום ליטפתי את צווארו של ידידי הסוס לאחר שנתתי לו מנה הגונה של מספוא, לא הרים את ראשו. וכבר שנים מועטות לאחר אותו מעשה, כשהייתי חוזר ומהרהר במאורע זה, שוב לא אמרתי לעצמי, שהבהמה הרגישה בבגידתי ; אולם אותה שעה דומה היה עלי שיצא דיני מלפניה."
 
 
פרטים על הספר
 
הספר ראה אור בספטמבר 2021