דיוגנס לארטיוס (המאה השלישית לספירה) הוא לנו בחינת חידה, אולם בלעדיו לא היינו יודעים דבר כמעט על חייהם של עשרות פילוסופים נודעים מן העת העתיקה. ביצירתו הגדולה חיי הפילוסופים, המונה עשרה ספרים, הוא מוסר פרטים חשובים על מוצאם של ההוגים הגדולים, אורחות חייהם, אופיים, אמרותיהם, משנתם, יצירותיהם ונסיבות מותם.
 
לפנינו תרגום עברי ראשון לספר הפותח את היצירה: שבעת החכמים, ובו הקדמה כללית לחיבור כולו, ולאחריה הביוגרפיות של אותם שנחשבו לחכמי העולם היווני ונתכנו "שבעת החכמים." אמנם יש בספרנו זה אחת עשרה ביוגרפיות, ולא שבע, אך זאת משום שדיוגנס מביא מסורות שונות באשר לזהותם של השבעה.
 
הביוגרפיות מתובלות בשלל אנקדוטות, אמרות כנף ומכתמים – הן משעשעים הן מרחיבי דעת – שהם מסימני ההיכר של דיוגנס כביוגרף.
 
"אין חכם מן הזמן, כי הוא מגלה את כל הדברים." [תאלס]
 
"השׂובע נולד מן העושר, והחוצפה נולדת מן השׂובע." [סוֹלוֹן]
 
"היה זריז ללכת אצל חבריך בשעת מצוקתם יותר מבשעת רווחתם." [כילוֹן]
 
"אַמֵּץ אמת, נאמנות, ניסיון, זריזות, חברותיות ורגישות." [פּיטַקוס]
 
"השג מטרתך בכושר השכנוע, לא בכוח הזרוע." [בּיאס]
 
"דע לשאת את תהפוכות הגורל באצילות נפש." [קלאובּולוס]
 
"בשעת הצלחה היה מתון, ובעת מצוקה – נבון." [פּריאַנדרוס]