תקציר הספר
גבר ואישה – או שמא הצללים שלהם – מנהלים דיאלוג על אהבה אפשרית ולא־אפשרית ועל מוות; על משקלו של העבר בחיי ההווה. דו־שיח מוזר עד הזוי המעורר מתח שהופך לעיתים לקיצוני.
החיים והמוות שזורים כחוט השני במערכת של יחסים יצריים, פראיים, מפתיעים.
רעייתו של סופר מפורסם הנוטה למות המגלה לו על ערש דווי שהיא הייתה מודעת לחלוטין למעלליו שאותם ניסה להסתיר.
שלושת הסיפורים הקצרים המובאים כאן – לראשונה בתרגום לעברית וכספר הראשון של ז'ורז' ברננוס המתורגם ורואה אור בעברית – נכתבו בין השנים 1922 ו-1928 וראו אור כספר ב-1955 , שבע שנים אחרי מות המחבר, בקובץ המאגד את שלושתם ושמו דיאלוג של צללים. סיפורים אלה נחשבים לפסגת יצירתו של ז'ורז' ברננוס בתחום הסיפור הקצר. 
 
מתוך הספר
 
""אל תבקש דברים בלתי אפשריים," אמרה היא, בוכה עדיין, אך בלי כל יבבה, בלי רטט של פניה המאירות. "או! זו לא גחמה, אכזרית או לא. אהיה המאהבת שלך. ז'אק, יקירי, אהיה אך ורק המאהבת שלך, אהיה שלך אם רק תאמר מילה, תרמוז, אני שייכת רק לך. מה עוד נחוץ? אבל לא אהיה אשתך. לא אשא את שמך. הייתי צריכה לשתוק; אבל דיברתי, אתה לוקח אותי בכל זאת, די לי בזה. אהוב שלי, קיבלתי את סליחתך בלי למות מבושה; אל תדרוש שזו תהיה סליחה עם תוקף חוקי, עסקה בין אנשי חוק. הקדושים, שדיברת עליהם קודם, יש להם רק את היום יום, אבל הם מייחלים להטבות נצחיות, החשבון שלהם מאוזן ברשומות של גן עדן. הלוואי שאהיה ענייה יותר מעוניים של הקדושים! אקבל ממך – מרצונך הטוב, מרחמיך היקרים, בכל שנה, בכל חודש, בכל שבוע – בכל בוקר של חיי הדלים. אהה! בכל לילה שאבלה בביתך יהיה לי ניצחון על הזמן, על השיכחה, על השובע, על דעת העולם, על כל הכוחות המדכדכים אותי ושאותם אני שונאת. אתה אמרת זאת, אתה אמרת, אני מודה: אבוי! מאין באה הגאווה הזאת שאני לא מסוגלת לעקור? אני אעקור אותה! מאין הנהייה המאוסה אחרי שלמות בלתי אפשרית, בלתי אנושית, אחרי ויתור, אחרי מות קדושים? אני אחניק אותה. אם זאת נשמתי, מלאך או בהמה, אני לא יכולה לשאת אותה עוד זמן רב."
"מלאך או בהמה, האמיני לי, פרנסואז, היא תמיד מביסה אותנו."
"אין נכון יותר ממה שאמרת. כמובן, אין לי שום מושג על אלוהים, ולא שום סקרנות לדעת. אני מניחה שהם קידשו את הפחד שלהם מפני המוות, או משהו כזה. מה זה נוגע לנו? אנחנו לא מפחדים מהמוות."
"אני פוחד מפניו, אני פוחד אך ורק ממנו."
"אם כך, אתה לא פוחד מכלום. מה תדע עליו אי פעם, יקירי? רגע אחד של חרדה אימתנית... לא, אני לא אוכל להאמין באלוהים. ולא בנשמות, אבל אני מאמינה בעיקרון מסוים בי שפוצע אותי, שגוזל את רצוני או מבקש להכניע אותי בעורמה. אהה! כשאתה מאשים אותי שאני סותרת את עצמי ומתייסרת לשווא, זה מולו שאני נלחמת, ואם אני נראית לך לפעמים יהירה או משוגעת, זה מפני שאני נאבקת בעיוורון, כי אני לא מגלה את האויב הזה אלא טיפין טיפין, לפי המכות שהוא מנחית עליי. כן, אני מגלה מעט מעט את כוחו, ואת הזדון שטמון בכוחו. ועם זאת, אוכל לקרוא לו בשמו: זו הגאווה, ז'אק, זו אותה גאווה שהאשמת אותי בה, לפני רגע, שבגינה אני הולכת שולל, הגאווה שבגינה אני פעם נבונה ופעם מטורפת, פעם זהירה ופעם יהירה, אף פעם לא אחת. הגאווה, אבל לא שלי."
 
פרטים על הספר ועל המחבר
 
 ז'ורז בֶּרנָנוֹס (1948-1888), מחבר "תחת שמש השטן", "יומנו של כומר כפרי" ויצירות רבות אחרות נחשב לאחד מגדולי הסופרים הצרפתים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. 
 
זהו תרגום ראשון לעברית של יצירה כלשהי מפרי עטו של ז'ורז' ברננוס.