הריאיונות, ההודעות לעיתונות והנאומים הכלולים בקובץ זה הם מבחר מייצג של השקפותיו ופעילותו המיליטנטית הרדיקלית של המנהיג השחור האפריקני-אמריקני הענק ששינה את פניה של אמריקה והשפיע ביותר על בני האדם השחורים ועל המדוכאים באשר הם.
 
בניגוד למנהיגים מתונים כד"ר מרטין לותר קינג ג'וניור, דחה מלקולם אקס את הפתרונות הפַּטֶרנליסטיים הלבנים וההסכמות השחורות, המתרפסות לדעתו, לבעיית הגזענות האנטי-שחורה בארצות הברית. "נדרשת מהפכה," הוא אמר, "ומהפכה היא כמו שרֵפה ביער – תחילה היא שורפת כל מה שעומד בדרכה ורק לאחר מכן היא מתחילה לבנות עולם חדש."
 
מלקולם, בנו של כהן-דת נוצרי, התדרדר לפשע בנעוריו, והתאסלם בעת שריצה תקופת מאסר בכלא. בתחילת דרכו הפוליטית-חברתית המיליטנטית הוא הטיף להיפרדות מהקהילה הלבנה ולארגונה של קהילה שחורה לא מתרפסת על בסיס עזרה הדדית וגאוות המוצא כַתשובה האפשרית היחידה לתרבות המערבית הגזענית. ואולם, פחות משנה לפני מותו, לאחר העלייה לרגל למכה, חל שינוי עמוק בהשקפת עולמו והוא החל להטיף נגד גזענות, כל גזענות באשר היא, ולא רק נגד זו המופנית נגד השחורים. על השקפותיו הרדיקליות האמיצות שילם מלקולם אקס בחייו. הוא נרצח ב-21 בפברואר 1965, במהלך הרצאה בניו יורק, והוא בן 39.
 
ככה זה נפתח
 
[...] מלקולם אקס: אבי היה מחסידי מרקוס גארבי ובימים ההם, אתה יודע, איש שחור לא היה אמור לדבר גלויות, לנטות או לחרוג מהסטריאוטיפ המקובל של דמות הכושי.
 
קלארק: מכל הדברים שקראתי עליך זו הפעם הראשונה שאני שומע שאביך היה מחסידיו של מרקוס גארבי, יתר על כן שהיה בגלוי לאומני שחור בשנות ה-20 של המאה ה-20.
 
מלקולם אקס: הוא היה חסיד של גארבי וכוהן דת, כוהן דת בפטיסטי. בימים ההם אתה יודע איך זה היה, ועדיין זה כך; השתנו רק השיטות, אבל אותם דברים עדיין קיימים: כאשר איש שחור הוא ישיר וגלוי הוא נחשב למשוגע או למסוכן, וכיוון שאגפיו השונים של החוק היו קשורים בדרך כלל לאנשים בקלן, הקלן קיבל גיבוי של המשטרה, ולמשטרה היה בדרך כלל גיבוי של הקלן – ממש כמו עכשיו.
 
קלארק: אז בעצם אביך נתבקש או הכריחו אותו –
 
מלקולם אקס: כן. הם שרפו את הבית שגרנו בו באומהה, זה היה אני חושב ב-1925, עברנו ללנסינג במדינת מישיגן ונתקלנו באותו דבר גם שם. דרך אגב, גרנו אז בשכונה מעורבת. וזה מוכיח שהלבנים היו אז נגד אינטגרציה, ממש כמו עכשיו, אלא שאז הם ביטאו את התנגדותם באופן גלוי יותר. היום הם פיקחים, אומרים שהם בעד אינטגרציה אבל עושים ככל יכולתם לוודא שלא תוכל להשתלב. אז עברנו למישיגן, וקרה אותו דבר: שרפו שם את הבית שלנו. והוא היה כפי שאמרתי – איש כנסייה, נוצרי; ואלה היו נוצרים ששרפו את הבתים שלנו בשני המקומות – אנשים שמטיפים, אתה יודע, לסובלנות דתית ואחווה וכל הדברים האלה.
 
(מתוך ריאיון עם קנת ב' קלארק – 1963)