יצירה נוספת של מחבר רב המכר "מסע סביב חדרי" (נהר ספרים, 2007) רואה עתה אור לראשונה בתרגום לעברית. ב"סיור לילי סביב חדרי" מתמודד המחבר עם שאלות קיומיות בדרך הגוּתית-פיוטית ואירונית. הוא מנסה למצוא את האיזון הנכון בין הלב לראש, לתבונה, או בין השכל לרגש. דה מסטר הנוסטלגי, הסנטימנטלי, מתאר את המאבק הפנימי המתרחש בנפשו ומרמז, ללא ספק, לכך שהתבונה, la raison, לב-לִבה של הפילוסופיה הנאורה שהובילה למהפכה הצרפתית השנואה עליו, חיסלה למעשה את סיכוייו של האדם להיות מאושר, או לפחות מערימה בפניו קשיים בדרך אל שלווה ואושר הפנימיים. [מתוך הספר]
 
על המחבר גזביה דה מסטר נמנה עם הסופרים הצרפתים בני המאה ה-19 שמיעטו לכתוב. בתחילה אף לא עלה בדעתו לפרסם את סיפוריו. סנט-בֶּב (Sainte-Beuve), מבקר הספרות והסופר המשפיע בתקופתו, שהתחקה אחר נסיבות כתיבתו של "מסע סביב חדרי" בעת שדה מסטר ביקר בפריז, קיבל מהמחבר את התשובה הבאה: "למען האמת עלי להודות כי בתקופה שבה כתבתי את הספר חייתי חיים מלאים ומוּדעים כאיש צבא, לא עלה כלל בדעתי לכתוב, ורק לעתים נדירות נטיתי לקרוא. סביר מאוד שלא היית שומע כלל על קיומי אלמלא הנסיבות המיוחדות של כתיבתו".
 
 
מתוך הספר
 
תעתועי הדמיון המעסיקים אותי מציבים לפנַי ניגודים כה רבים ביחס ליצירותיו האלמותיות של מר דה בּוּפוֹן, עד כי המחשבה לחקותו, ולוּ גם בעניין זה, לא הייתה מן הסתם עולה בדעתי מעולם אלמלא תקרית אקראית שהובילה אותי להחלטה בעניין זה. משָרת שהסיר אבק מעל הרהיטים סבר שיֵש הרבה אבק על תמונה בצבעי פסטל שאך זה סיימתי לצייר, ואיבק אותה טוב כל כך בפיסת בד, עד שהצליח למעשה להסיר ממנה את כל האבק שהתקנתי בה בקפידה רבה. לאחר שכעסתי עליו מאוד, כעס שלא היה במקומו, ושלא כדרכי בקודש לא אמרתי לו דבר כאשר הגיע, שינסתי מיד מותנַי ושבתי לביתי עם מפתח לחדר קטן ששכרתי בקומה החמישית ברחוב דה לה פְּרוֹבידֵנס. העברתי לשם עוד באותו יום חלק ניכר מן החומרים המובחרים שעסקתי בהם, ובהמשך הרביתי לבלות שם, מוגן מפני המהומה הביתית וממנקי תמונות. השעות חלפו כרגעים בחדרון מבודד זה, ויותר מפעם אחת השכיחו ממני הזיותי את שעת ארוחת הערב. הו, בדידות ענוגה! הכרתי את המנעמים שאַת משכֶּרת בהם את אהובייך. אבוי למי שאינו מסוגל להיות לבד יום אחד בחייו בלי לחוש את ייסורי השעמום, ולמי שמבכר, כאשר נדרש, לשוחח עם אווילים ולא עם עצמו!