תקציר הספר
 
רומן קצר מפירות עטו של חתן פרס נובל לספרות (1915), המתאר סיפור אהבה עדין, קצר וטרגי של פייר ולוס, גבר ואישה צעירים בפריז על רקע מלחמת העולם הראשונה ומראותיה.
 
מתוך הספר
 
"פייר ירד מטה למטרו. המון אַלים, בהול. עומד ליד הכניסה, נדחף וחולק את האוויר הכבד שנדף מן הפִּיוֹת, הוא הביט בלי לראותם, בקמרונות השחורים והרועמים שעליהם החליקו אישוניה הבוהקים של הרכבת, ורוחו הייתה אותם צללים, אותם אורות, קשים ורוטטים. נשנק בצווארון המורם של מעילו, זרועותיו דבוקות לגופו, שפתיו מכווצות, מצחו לח מזיעה ולרגעים קפוא ממשב רוח שנשב מבחוץ כאשר הדלת נפתחה. הוא השתדל לא לראות, הוא השתדל לא לנשום, הוא השתדל לא לחשוב, הוא השתדל לא לחיות. ליבו של הבחור הצעיר הזה בן השמונה עשרה, עדיין כמעט ילד, היה מלא ייאוש קודר. מעליו, מעל מחשכי הקמרונות הללו, מעל חור העכבר הזה – שם טסה המפלצת המתכתית, רוחשת תולעי אדם – היו פריז, השלג, הלילה הקר של חודש ינואר, הסיוט של החיים ושל המוות – המלחמה.
המלחמה, זה ארבע שנים מאז השתרשה. היא הכבידה על נעוריו. היא הפתיעה אותו במשבר המוסרי, שבו עלם החמד, מודאג מיקיצתם של חושיו, מגלה בחלחלה את הכוחות החייתיים, העיוורים, הדורסים של החיים שהוא משמש להם טרף, מבלי שביקש לחיות. ואם יש לו טבע עדין, לב רגיש, גוף רפה, כמו לפייר, הוא חש תיעוב, אימה, שאינו מעז לגלותם לאחרים, כלפי זוהמה זו, חוסר המשמעות של הטבע הפורה והטורף – חזירה זו המתקשה בלידה, הלועטת את ארוחתה הדשנה – בכל מתבגר, בן שש עשרה עד שמונה עשרה, יש משהו מנשמתו של הַמְלט. אל תבקשוהו להבין את המלחמה! (טוב בשבילכם, בני אדם שקולי דעת!) יש לו די עבודה בניסיון להבין את החיים ולסלוח להם. בדרך כלל הוא מתחפר בחלום ובאמנות, עד שהוא מתרגל להתממשותם ועד שהגולם יסיים – מן התולעת עד לחרק – את גלגולו המחריד. הוא כה זקוק לשלווה ולהתכנסות בימי אפריל המעורפלים של החיים המבשילים! אך באים לחפש אותו בירכתי התכנסותו, עוקרים אותו מן הצל, כולו רך בעורו החדש, משליכים אותו אל האוויר הגולמי, אל המין האנושי הקשוח, שם הוא צריך, מייד, לאמץ בלי להבין, בלי להבין, לכפר על השיגעונות ועל השנאות." 
 
 
פרטים על הספר
 
הספר ראה אור באוגוסט 2021